תערובת שפרעם בע"מ נ' ח'טיב ואח'

החלטה

בעניין: בקשה לביטול פסק דין מיום 17/2/13.

1.ביום 1/11/12 הגישה התובעת נגד המבקשים ונגד עמירה בשר בע"מ ( להלן "עמירה") , אחמד קרקרה ונגד אנואר אחמד , תביעה בסדר דין מהיר על סך 14,860 ₪ בגין יתרה שלא שולמה עבור הזמנת 207 שקי תערובת שבוצעה לבקשת הנתבע 1 (להלן: "נאסר") לידי הנתבעים 2 ו – 3. בשל טעות, צוין סכום התביעה בכותרת התביעה בסך של 19,860 ₪ כאשר הסכום הנכון 14,860 ₪ מופיע הן בסעיף 25 לכתב התביעה והן בנספח ג/1 לכתב התביעה.

2.כתב התביעה תיאר בהרחבה מדוע סבורה התובעת כי כל הנתבעים פועלים בצוותא כדי להונות את התובעת וכן אחרים ברכישת סחורה מבלי שתמורתה משולמת במלואה. בין היתר נטען כי התברר בדיעבד לתובעת כי נאסר מסובך בחובות ואף ניתן נגדו צו כינוס ביום 30/4/12, יום לפני מסירת שקי התערובת לנתבעים 2 ו – 3. כמו-כן כתב התביעה מתאר כי התשלום עבור הסחורה בוצע ב – 5 שיקים לחשבון עמירה , אשר מרביתם חוללו והוחלפו בשיק של צד ג' , שאף הוא חולל.

3.ביום 20/11/12 מסר פקיד המסירה מסעוד זאהי את כתבי התביעה למבקשים. לפי אישורי המסירה המבקשים 1 – 4 סירבו לחתום בעצמם ואילו המסירה למבקש 5 בוצעה לידי אחיו מנסור המתגורר עימו, אשר סירב לחתום על אישור המסירה.

4.על יסוד אישורי מסירה אלו ומשלא הוגש כתב הגנה על ידי מי מהנתבעים, ניתן ביום 17/2/13 לבקשת התובעת פסק דין בהעדר הגנה על סך 19,860 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

5.ביום 14/3/13 הגישו המבקשים את הבקשה שבפניי במסגרתה ביקשו לבטל את פסק הדין. המבקשים טענו כי אין ממש בטענת התובעת לפיה כתבי התביעה נמסרו בהדבקה. לא ברור מהיכן שאבו המבקשים טענה זו שכן כאמור לעיל המוסר טוען כי המבקשים סירבו לחתום על כתבי התביעה אשר נמסרו לידיהם. עוד טענו המבקשים כי התובעת אינה מפרטת על דלת של איזה בית הודבק אישור המסירה. לגופו של עניין, טענו המבקשים 2 – 5 כי התובעת התקשרה רק עם המבקש 1 ולכן היה עליה לתבוע רק אותו.

6.ביום 3/4/13 הוגשה תגובת המשיבה המתנגדת לבקשה. נטען כי המבקשים התעלמו מאישורי המסירה הסרוקים בתיק ואף ניסו להטעות את בית המשפט באשר לתוכנם. עוד נטען כי הטענות שהעלו המבקשים בתצהיריהם הן טענות כלליות וסתמיות.

7.תגובת המשיבה נשלחה למבקשים באמצעות דואר ישראל. המסירה שבוצעה למבקשים 1

ו – 3 לא נדרשה על ידם והוחזרה לשולח ביום 7/5/13. המבקש 2 קיבל את התגובה ביום 26/4/13, המבקש 4 קיבל ביום 24/4/13 והמבקש 5 ביום 22/4/13. אף אחד מהמבקשים לא טרח להשיב לאמור בתגובה עד עצם היום הזה.

8.מן המקובץ עולה כי אין בפי המבקשים כל הסבר מניח את הדעת לכך שלא הגישו כתב הגנה במועד. המבקשים העלו טענות סרק לגבי מסירה בהדבקה כאשר מאישורי המסירה שהוצגו לתיק עולה כי המסירות בוצעו לידי המבקשים 1 – 4, כאשר המבקש 2 קיבל את המסירה המיועדת למבקש 5 וכאשר כל מקבלי המסירה סירבו לחתום על אישור המסירה. נתונים אלו מתיישבים עם נתוני רשות הדואר בכל הנוגע למבקשים 1 ו – 3, אשר לא טרחו כלל לסור לסניף הדואר כדי לדרוש את התגובה שנשלחה אליהם.

9.באשר לסיכויי ההגנה, הסתפקו המבקשים בתצהיר כללי שאינו אומר דבר מעבר לטענה לפיה לא קיבלו את כתב התביעה. אין בתצהירי המבקשים כל התייחסות לטענות ההגנה שהועלו בגוף הבקשה. כמו-כן גם בבקשה עצמה אין התייחסות מפורטת כנדרש לטיעון המפורט שהועלה בתביעה בכל הנוגע להצדקת ייחוס האחריות לחוב לכל אחד מהנתבעים.

10.הפגם היחיד שנפל בהליך שקדם למתן פסק הדין הינו העובדה כי פסק הדין ניתן על סכום קרן של 19,860 ₪ במקום 14,860 ₪. פגם זה, ממנו התעלמו כל הצדדים, ניתן לתיקון במסגרת החלטתי זו במובן זה שבמקום פסק הדין מיום 17/2/13 תחתם על ידי כעת פסיקתא מתוקנת. אין בפגם זה לבדו כדי להצדיק ביטול של פסק הדין בנסיבות המקרה שלפניי.

11.לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה וחותם על פסיקתא מתוקנת, המחליפה את פסק הדין מיום 17.2.13 . בשל חלקה של התובעת בפגם שנפל בפסק הדין, מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות במסגרת החלטה זו.

ניתנה היום, כ' סיון תשע"ג, 29 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: